<h1>תשובות בעלי התוספות סימן י"ב — תשובת ר"ת</h1>
<h2>דף י:</h2>
תשובת ר"ת. (מה שאמרתם) [אין זה כמו שאמרתם אלא] דינא דמלכותא באומות העולם מיירי. אבל מלכי ישראל ומלכי בית דוד דנין אותו כדמפרש פ' כהן גדול [סנהדרין י"ט ע"א], ואין יכולין לגזול, כלו' שלא כדין. ואפילו למ"ד כל האמור בפ' מלך מלך מותר בו [שם כ' ע"ב], אין לך בו אלא חידושיו, ואת כרמכם יקח ונתן לעבדיו [ש"א ח'] אוסרי מלחמתו [מ"א כ'], אבל לעצמו להרבות לו הון ולהיות לו לגן ירק לא. כדאשכחן פ' הכונס [ב"ק ס' ע"ב] בדוד שלא רצה אפילו (לעשות) [לפרוץ] לו גדר, ומלחמה היתה וכן בנבות [מ"א כ"א]. ואם תדחה בנבות מפני שזרע המלוכה היה, כדכתב אשר ירד שם לרשותו, ההיא דהכונס מורה גדולה ונילמוד הימנה. ומקראות דהכונס מוכיחי דבין לר' יוסי בין לר' יהודה דפליגי בפ' מלך. אלא ודאי דינא דמלכותא דינא אפילו בדברים דלאו דינא קא עבדי, דקטלי דיקלי לאו דינא [ב"ק קי"ג ע"ב], ובמלכי אומות העולם מיירי. ומוכרי לטסקיהו [ל]ישראל. ור' ינאי דאמר במוכס העומד מאיליו [שם ע"א], ור' אשי דאמר במוכס גוי, לא פליגי אמוכס שאין לו קצבה דשמואל. שהרי שמואל עצמו דאמר דינא דמלכותא דינא תירץ על דברי עצמו במוכס שאין לו קצבה. ור' ינאי ורב אשי באו לתרץ דשמואל, מכלל דאית להו דשמואל. וא"ת בחדא פליגו עליה, זו אינה שיטה אלא שטות. וג' שינויי כולהו איתנהו, ומר אמר חדא ומר אמר חדא. וכן פי' רבה בשינויי דהאוחז באמה בכל היד [נדה י"ג ע"א] דכולהו איתנייהו. וזה פשוט מכולם. דשמואל תרוייהו אמר, ואת[ם] מודים דהלכתא כשמואל בדיני דמלכותא, והוא כך אמר דבמוכס שאין לו קצבה ליכא דינא דמלכותא בהגוזל בתרא [ב"ק קי"ג ע"א], ובארבע נדרים [נדרים כ"ח ע"א]. ורב ינאי ורב אשי לא פליגי עליה, ש"מ דלית דינא דמלכותא בכל דבר, כגון מוכס שאין לו קצבה אפילו העמידו. דבהכי מיירי דדינא דמלכותא דינא אינה אלא בדברים שהמלכות עושה, כגון [ב"ק קי"ג ע"ב] מכס קצבה, וגשרים, ומשתכח בבי דרא, ובר מתא אבר מתא מעבט, והני תלתא מילי בסוף פ' חזקת הבתים [ב"ב נ"ה ע"א], לאשמועינן דתרי מילי דהאריסי, והזיהרורי והאנדיסקי, ישראל נינהו. וכן המוכרים והמלכים מלכי אומות העולם. ואילו המוכרים גוים כן היה הדין כמו כן.
כללו של דבר, אין דינא דכל מלך ומלך העומד ומשנה דינא. אלא דינא דמלכותא בדברים שהנהיגו קדמוניהם. דהפקיעו חכמים ממון במנהג המלכות כדרך שהפקיעו מפני תקנת (המינין) [השבים] [ב"ק צ"ד ע"ב] ומפני תיקון העולם [גיטין ל"ד ע"ב], ומפני דרכי שלום [שם נ"ט ע"ב]. וכן הא דתלאה וקדיש [ב"ב מ"ח ע"ב]. וההיא עובדא דהוי בנרש [יבמות ק"י ע"א] שהפקיעו קידושי תורה. וכן גבי שטר מתנה דינא דמלכותא [גיטין י' ע"ב]. או אם היה מלך עומד ואומר באמירה בעלמא ליקני, לא היה קונה, כמוכס שאין לו קצבה שלא היה קונה אם העמידו מלך הדיוט וגררא, ולהגדיל תורה אינה יוהרא, אם היא ברורה. אך שלך צרורה, כאמרה פרה הריני גזירה, ושלום לכל יודעי תורה, שמסיני אמורה, יעקב בר מאיר.
